זכויות האדם הבסיסיות וההקשר שלהן לברית מילה
מילה נגד מילה

לכל אזרח בישראל יש זכויות לשלמות הגוף.

בחוק יסוד - כבוד האדם וחירותו כתוב:


"סעיף 2: אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם.
סעיף 4: כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו."
לחצו כדי לקרוא את חוק היסוד המלא

תקציר של הסבר על הזכויות הבסיסיות מאת משרד החינוך, המזכירות הפדגוגית.

"בין זכויות האדם הטבעיות הזכות לחיים ולביטחון (ושלמות הגוף): החיים הם התנאי לקיומן של יתר הזכויות ולכן כה חשוב להבטיח את חייו וביטחונו של כל אדם באשר הוא. זכות בסיסית זו המוקיעה נטילת חיי אדם על-ידי אדם אחר מעוגנת בציווי התנ"כי "לא תרצח". הזכות לחיים ולביטחון מעלה על נס גם את זכותו של כל אדם לחיות את חייו ללא פחד ואיום. היא מהווה גם מטריה רחבה לזכויות נוספות כמו הזכות לא להיות רעב, הזכות לבריאות, הזכות לקורת גג, הזכות לשלמות הגוף. במדינות מתוקנות, מוסדות המדינה מופקדים על יישומה של הזכות הבסיסית לחיים ולביטחון."

לחצו כאן כדי לקרוא את המאמר המלא

  מילה בעד מילה

כאשר השאלה על ברית מילה מגיעה לנושא הבחירה רוב האנשים סבורים שזאת בחירת ההורה ורק הוא אמור להחליט האם לעשות ברית מילה לילד שלו ללא צורך רפואי ממשי ומכל מניע אישי.


הטיעונים המרכזיים בעד ברית מילה הם:


1. ברית מילה זה לטובת הילד
2. הוא יגיד תודה על כך שמלו אותו בילדות
3. רק ההורים בוחרים האם למול או לא


וזה נכון, ההורא יכול לבחור. החוק לא אוסר על ברית מילה. אולם ישנם מקרים בהם אחד ההורים מתנגד לברית מילה ולא ניתן לעשות ניתוח ללא הסכמת שני ההורים, ועקב כך בית הדין לענייני משפחה מחליט בכל מקרה לגופו. השאלה איך הבחירה הזאת נעשית. והאתר שלנו באמת ייתן לכם את כל המידע כדי לעשות בחירה מושכלת. 

נדבר על זכויותיו של הילד בהקשר הזה. האם זה מוסרי לבחור ברית מילה אחרי מה שתקראו עכשיו? תחליטו לבד.

זכויות היסוד וברית מילה.jpg
basic rights.png
הבחירה שלנו

כאשר מדובר בבחירה חוקית, אין ספק שהבחירה היא בידי ההורים בלבד וכל משפחה תחליט לבד לגבי הבן שלהם.

אנחנו תומכים בבחירה מושכלת, בין היתר עיון באתר הזה.

לדעתנו האישית בחירה למול את הבן ללא צורך רפואי ממשי סוטרת את חוקי זכויות האדם הבסיסיות. 

לפי חוקים אלה ובהתחשב בעובדות שברית מילה לפעמים,

לא בכוונה, גורמת לפגיעה ואף מוות, יוצאת הנחה הגיונית שאין לבצע ברית מילה או כל ניתוח אחר לתינוק או לילד, אלה אם כן יש סכנה ממשית לחייו והניתוח נועד להציל את חייו.

אנחנו מאמינים שקיים צורך להתאים את הטקס החגיגי ועתיק היומין לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו שנוצר בשנת 1992.

בכל מקרה אין לנו כוונה לפגוע באף אמונה או דת, בפרט לא בדת היהודית, כי גם אנחנו יהודים.
מנקודת מבט של זכויות האדם אנו רואים את הבחירה בעד ברית מילה עבור התינוק כלא מוסרית.

סעיפים רלוונטים לנושא ברית המילה בחוק העונשין:

20. (א) מחשבה פלילית - מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה, ולענין התוצאות גם אחת מאלה:

(1) כוונה - במטרה לגרום לאותן תוצאות;

(2) פזיזות שבאחת מאלה:

(א) אדישות - בשוויון נפש לאפשרות גרימת התוצאות האמורות;

(ב) קלות דעת - בנטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאות האמורות, מתוך תקווה להצליח למנען.

(ב) לענין כוונה, ראייה מראש את התרחשות התוצאות, כאפשרות קרובה לוודאי, כמוה כמטרה לגרמן.

(ג) לענין סעיף זה –

(1) רואים אדם שחשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות כמי שהיה מודע להם, אם נמנע מלבררם;

(2) אין נפקה מינה אם נעשה המעשה באדם אחר או בנכס אחר, מזה שלגביו אמור היה המעשה להיעשות.

34כד. לענין עבירה

"חבלה" - מכאוב, מחלה או ליקוי גופניים, בין קבועים ובין עוברים;

"חבלה חמורה" - חבלה העולה כדי חבלה מסוכנת, או הפוגעת או עלולה לפגוע קשות או לתמיד בבריאות הנחבל או בנוחותו, או המגיעה כדי מום קבע או כדי פגיעת קבע או פגיעה קשה באחד האיברים, הקרומים או החושים החיצוניים או הפנימיים;

"חבלה מסוכנת" - חבלה שיש בה סכנת נפשות;

323. חובת הורה או אחראי לקטין (תיקון: תש"ן, תש"ס, תשס"א)

הורה או מי שעליו האחריות לקטין בן ביתו, חובה עליו לספק לו את צרכי מחייתו, לדאוג לבריאותו ולמנוע התעללות בו, חבלה בגופו או פגיעה אחרת בשלומו ובבריאותו, ויראוהו כמי שגרם לתוצאות שבאו על חייו או על בריאותו של הקטין מחמת שלא קיים את חובתו האמורה.

329. חבלה בכוונה מחמירה (תיקון: תש"ס, תשס"ב)

א. העושה אחת מאלה בכוונה להטיל באדם נכות או מום, או לגרום לו חבלה חמורה, או להתנגד למעצר או לעיכוב כדין, שלו או של זולתו, או למנוע מעצר או עיכוב כאמור, דינו - מאסר עשרים שנים:

1. פוצע אדם או גורם לו חבלה חמורה, שלא כדין;

2. מנסה שלא כדין לפגוע באדם בקליע, בסכין או בנשק מסוכן או פוגעני אחר;

ב. העובר עבירה לפי סעיף קטן (א) כלפי בן משפחתו, לא יפחת עונשו מחמישית העונש המרבי שנקבע לעבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; בסעיף קטן זה, "בן משפחתו" - כהגדרתו בסעיף 382(ב).

ג. עונש מאסר לפי סעיף קטן (ב) לא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על-תנאי.

 

333. חבלה חמורה

החובל בחברו חבלה חמורה שלא כדין, דינו - מאסר שבע שנים.

334. פציעה

הפוצע חברו שלא כדין, דינו - מאסר שלוש שנים.

335. חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות (תשל"ג) (תיקון: תשנ"ו, תשס"ב)

א. נעברה עבירה לפי סעיפים 333 או 334 -

1. כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו - כפל העונש הקבוע לעבירה;

2. כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם, דינו של כל אחד מהם - כפל העונש הקבוע לעבירה.

א1. העובר עבירה לפי סעיף 333 כלפי בן משפחתו, דינו - מאסר עשר שנים.

ב. העובר עבירה לפי סעיף 334 כלפי בן משפחתו, דינו - כפל העונש הקבוע לעבירה;

 

לעניין סעיף זה, "בן משפחתו"- לרבות מי שהיה בן משפחתו בעבר, והוא אחד מאלה:

1. בן זוגו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו;

2. קטין או חסר ישע, שעובר העבירה אחראי עליו, כהגדרת "אחראי על קטין או חסר ישע" בסעיף 368א.

337. הפרת חובה של הורה או אחראי (תיקון: תשמ"ג, תש"ן, תשס"א)

המפר ללא הצדק כדין את חובתו לספק לפלוני צרכי מחיה או לדאוג לבריאותו ולמנוע התעללות בו, חבלה בגופו או פגיעה אחרת בשלומו ובבריאותו, ומסכן או עלול לסכן בכך את חייו, או פוגע או עלול לפגוע בכך בבריאותו פגיעת קבע, דינו - מאסר שלוש שנים.

368ב. תקיפת קטין או חסר ישע (תיקון: התש"ן)

א. התוקף קטין או חסר ישע וגורם לו חבלה של ממש, דינו - מאסר חמש שנים; היה התוקף אחראי על הקטין או על חסר הישע, דינו - מאסר שבע שנים.

ב. נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) ונגרמה לקטין או לחסר הישע חבלה חמורה, דינו של התוקף - מאסר שבע שנים, ואם היה התוקף אחראי על הקטין או חסר הישע, דינו - מאסר תשע שנים.

ג. לעניין סעיף זה, "חבלה" - בין גופנית בין נפשית.

368ג. התעללות בקטין או בחסר ישע (תיקון התש"ן)

העושה בקטין או בחסר ישע מעשה התעללות גופנית, נפשית או מינית, דינו - מאסר שבע שנים; היה העושה אחראי על קטין או חסר ישע, דינו - מאסר תשע שנים.

תקיפה – מהי [א/248]

378. המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית - הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח - לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות.

דין תקיפה סתם [א/249]

379. התוקף שלא כדין את חברו, דינו - מאסר שנתיים, והוא אם לא נקבע בחוק זה עונש אחר לעבירה זו מחמת נסיבותיה.

382. תקיפות בנסיבות מחמירות (תשל"ג) (תיקון: תשמ"ג, תשנ"ו)

א. נעברה עבירה לפי סעיפים 379 או 380 כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם דינו של כל אחד מהם - כפל העונש הקבוע לעבירה.

ב. העובר עבירה לפי סעיף 379 כלפי בן משפחתו, דינו - כפל העונש הקבוע לעבירה; לענין סעיף זה, "בן משפחתו"- לרבות מי שהיה בן משפחתו בעבר, והוא אחד מאלה:

1. בן זוגו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו;

2. קטין או חסר ישע, שעליו עובר העבירה אחראי, כהגדרת "אחראי על קטין או חסר ישע" בסעיף 368א.

לחצו לכתבת המקור